המערכת הפוליטית: הולכים ומסתבכים, הולכים ומסתבכים // נמרוד נוי
19/1/2011
האירועים האחרונים במפלגת העבודה הם עוד סוג של פורענות צפויה מראש מני רבות העומדות לפתחנו. כשלא מטפלים בשאלות היסוד והאמת של חיינו הציבוריים, וכשתש כוחנו להשתנות ולהתאים את דרכינו ואת מערכותינו למציאות המשתנה, אלה הן התוצאות המחכות לנו. מה שלא נעשה לא יעלה בידינו ולא יצלח עם לא נתמודד בעוז, בתבונה ובמקצוענות עם חידת חולשתה של המערכת הפוליטית בישראל. גם לא התפילות שנישא לשמים והכוונות הטובות שנרומם את עצמינו בהן לא יסייעו לנו בדרכנו החלקלקה במדרון חיינו הציבוריים. אנו חיים בחטא מטאפיסי וכל עוד לא נסיר חרפה זו מאתנו נמשיך לספוג הפסדים ולצבור מפגעים לרוב.
אף ששדרת הפוליטיקאים הנוכחית היא רק חוליה אחרונה בשרשרת שהחלה עם העלמות האבות המייסדים של המדינה, עליהם מוטלת אחריות להתמודד עם המצב שנוצר ולשנותו בהתאם, ואת זאת הם לא עושים. זהו מצב תמידי של הפרת אמונים יסודית שאנו כבר הורגלנו אליה ומשלימים עמה.
גם אנו הציבור הרחב נוטלים חלק בחגיגה העצובה הזאת. גם אנו לא מתרוממים לגודל העשייה הנדרשת, וכל שאנו יודעים לעשותו הוא לחזור על אותו עוד מאותו הדבר בחזקת מה שהיה הוא שיהיה. לא דמיון, לא יצירה, לא תעוזת הרוח וגם לא מקצוענות. את אלה החלטנו להקצות למערכות חיינו האחרות. שם אנו פועלים היטב ולפעמים גם ברמת איכות גבוהה ביותר המייצרת למדינה ולחברה בה הישגים עצומים. ואילו את המערכת הפוליטית שלנו, אשר לה תפקיד מרכזי בתפקוד אורחותינו הציבוריים, אותה הפכנו לשמורת טבע של ילדותינו האישית והלאומית. אינפנטיליזציה רבה ואנרכיה גדולה הם ממאפייניה הבולטים כיום של המערכת הפוליטית בישראל. זה המקום היחידי כמעט בארץ הזו בו אנו מוכנים לחשוב ולהתנהג כמטומטמים.
בעיקר אנו חסרים את התשתית ההגותית והמקצועית, ואת הממד הפרשני הנלווה לה, שיאפשרו לנו לבסס את תובנות חיינו באופן ראוי ומושכל יותר. אין בתוכנו כל חשיבה סדורה באשר למה שיש לעשות ולאיך בזירת חיינו הציבוריים ובראשם המערכת הפוליטית.
כאן תחושת ההעדר היא עצומה. חור שחור ועצום נפער בתוכנו והוא מקרין אפלה לכל עבר. הדור שלנו הוכיח את עצמו ביכולותיו הטכניות והמקומיות וייצב בתוכנו נוכחות מדהימה של העדר תעוזת הרוח והעדרה של גדולה. יפי הבלורית בתוכנו, בחורינו הטובים ומלח הארץ כשלו. הצלחותיהן המקומיות והטכניות אינן מספיקות עוד כדי להשיט את הספינה הזו הנקראת מדינת ישראל אל עבר חוף מבטחים. אומץ לב בשדה הקרב ושכל חריף של מתקני שעונים למיניהם ו'אובר חוכמים' אינם עוד ערובה לעשיית דברים נכונה. רע מזה. הביטחון שצברו אותם 'נבחרים' בתוכנו, על הפרופיל האישי המדהים של כל אחד מהם, רק מונעים את לידתו של דור חדש של מנהיגים ואליטות, ומבטיחים בזאת שנמשיך עוד שנים רבות לדשדש במקום ולייצר בכך הפסדים עצומים למדינה ולחברה בה.
אני, על כל פנים, את שלי עשיתי. השקעתי מאמץ רב כדי להניח איזה מצע הגותי ולבסס על בסיסו תובנות מושכלות יותר על המערכת הפוליטית שלנו. מנגד אני נתקל בהתנגדות אדירה לכל ניסון ויוזמה שלי להעביר את דבריי גם לפוליטיקאים, גם לפעילים במפלגת קדימה וגם לציבור הרחב. אני בהחלט סבור שיש מוצא ויש פתרונות טובים למצב הדורי הסבוך אליו נקלענו. חשוב לי במיוחד להדגיש כאן שכאשר דבר דבור על אופניו, והמסד המחשבתי שפרשנו עומד באמות מידה של איכות ומקצוענות, באופן הכי טבעי גם הפתרונות שנקבל יהיו טובים יותר, וגם יישומם הלכה למעשה מסתבר שהוא קל ופשוט הרבה יותר משנראה מלכתחילה.
השיח הפוליטי-ציבורי שלנו הוא ירוד ביותר וברוב הפעמים מה שאנו אומרים באשר לפוליטיקה הוא בחזקת ירייה ברגליים לכולנו. כלומר אנו פוגעים בעצמנו מבלי שנבין זאת. יש כאן משהו תרבותי שמונע מעמנו את אותה גדולה נדרשת והופך כל דיון להתקשקשות אחת גדולה, שאת תוצאותיה השליליות אנו רואים כל היום . למשל: הפוליטיקאים שלנו מרבים לטעון בפני הציבור, כי טובת המדינה קודמת לטובת המפלגה ולטובתם האישית. זה נשמע פנטסטי. יוצא מן הכלל. אך, בחשיבה מושכלת יותר עולה עובדה ניצחת אחת האומרת, שטובת המדינה איננה יכולה לבוא על חורבותיה של המערכת הפוליטית, וטובתה היא טובת המערכת הפוליטית. כל ניסיון לעקוף אמת זאת ימשיך לדרדר את חיינו יותר ויותר והאירועים האחרונים במפלגת העבודה ממחישים זאת יותר מכל. המערכת הפוליטית היא יסוד מוסד מאוד חשוב בשיטה הדמוקרטית המערבית והליברלית שלנו. יש לה תפקיד מרכזי ביצירת עוצמה של חיים דמוקרטים בקרבנו שבלעדיה לא יכון כאן ממשל יציב וגם טיב פעולתו לא ישגה ולא יצלח.
ואסיים את דבריי אלה בהערה מתודית מאוד חשובה: לעיתים עלינו ללכת רחוק כדי להגיע קרוב. עלינו להשקיע מאמץ רב בחשיבה ובתעוזת הרוח כדי שנשכיל לייצר פתרונות טובים יותר לחיינו הציבוריים במדינה.
